וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הפרויקט שבו ציון 0 יוכיח שאתם תורמים לאיכות הסביבה בישראל

2.6.2016 / 10:27

ענף המסעדנות ומפעלי התעשייה מזרימים חומרים מסוכנים למי השפכים, המקשים על טיהורם. "משחור לירוק", תכנית איגודן להפחתת מזהמים תעשייתיים בשפכי גוש דן, מסייעת להם להפוך לסביבתיים יותר. "המטרה היא לשפר, לא להעניש"

איגודן - טיהור שפכים. איגודן,
להגביר מודעות ולעודד הירתמות לשמירה על איכות השפכים. בדיקת שפכים ממפעלים/איגודן

שפכים עירוניים הם מזהם המים הגדול ביותר בישראל מבחינת כמות החומר המזהם, אך שפכים תעשייתיים הם אלה העלולים לגרום לזיהום חמור מאוד. מתכות כבדות, חומרים כימיים ושמנים הנמצאים במי השפכים התעשייתיים מאיימים מחזור המים בישראל.

שיפור איכות שפכי התעשייה נועד למנוע נזק סביבתי ובריאותי, ונובע מתוך ראייה לאומית לגבי חשיבות איסוף השפכים, הובלתם וטיהורם עד לרמת מי קולחים באיכות גבוהה, כדי שאפשר יהיה להשקות בהם גידולים חקלאיים ללא מגבלה. איגודן, איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה, הציב לעצמו מטרה: לשפר את איכות שפכי התעשייה. הדרך: פרויקט חדש בשם "משחור לירוק".

"הפרויקט התחיל בזה שהאיגוד בא ואמר שהוא תמיד מראה את המקל למפעלים, ואם הם מזהמים הוא מנפיק דוחות והם נענשים", מספר דניאל סולומון, מנהל יחידת אקודן והאחראי על הפרויקט, מה עומד מאחורי היוזמה.

"נתנו לגוף חיצוני בשם 'המועצה לישראל יפה' את רשימת המפעלים, הם בוחנים באופן מקצועי וכולל את העסקים והמפעלים הכי מזהמים, בלי שום נוכחות שלנו. המפעלים יודעים שאיגודן משלמת, אבל לא נוכחת שם – ולאחר הבחינה המקצועית הם מסבירים למפעלים מה הם צריכים לעשות כדי להשתפר. זה שירות שאנחנו באיגודן נותנים למפעלים, ואנחנו משלמים עליו. בסוף התהליך אנחנו מנפיקים דוח".

איך נותנים את הציון לבתי העסק?

הדוח עצמו הוא חלק ממערך ההסברה למגזר התעשייתי, אשר נועד לייצר שקיפות, להגביר מודעות ולעודד הירתמות לשמירה על איכות השפכים. במסגרת הפרויקט נכללים בתי עסק מתאימים בתכנית ייחודית, הכוללת מערכי השתלמות המעניקים להם כלים ופתרונות ישימים להפחתת הזיהום הנוצר מהשפכים שהם מזרימים.

איגודן. איגודן,
"בשנה הבאה ניקח מפעלים מסוג מסוים ונשפר אותם"/איגודן

לחישוב ציון מדד איגודן שוקללו שלושה פרמטרים: כמות השפכים השנתית, חישוב מספר החריגות בשפכים חריגים, וסוג ומידת החריגה בשפכים אסורים. שלושת פרמטרים אלו במשולב נותנים תמונה כוללת על כמות וסוג הזיהום אותו מזרים המפעל בשפכיו.

בנקודת המוצא התחיל כל מפעל עם אפס נקודות ובעבור גובהו של כל משתנה נוספו למפעל נקודות. לאחר סיכום כל הנקודות אותן צבר המפעל מתקבל ציון המדרג את המפעלים מ-1 עד 100, כאשר הציון 100 משמעותו "המזהם ביותר" ביחס לאלו שלא עמדו בכללים.

יש חשיבות לעוצמת הזיהום

"הציון מתעדכן וניתן למפעלים מדי שנה", אומר סולומון, "המדד הזה כולל גם את עוצמת הזיהום. אם החוק אומר X = 100 ואתה מגיע ל-120 זה לא משנה – אתה מזהם. הדוח אומר אין דין שווה לעוצמת הזיהום - ציון 105 שמקבל אולם שמחות שמזהם בצורה מסוימת שונה מציון 105 שמקבל מפעל שמזהם בצורה אחרת. יש חשיבות לעוצמת הזיהום, היקפו, ולא פחות חשוב – החומר המזהם".

ממצאי הדו"ח מראים בבירור כי מזהמים רבים מקורם בעסקי מסעדנות, שכוללים גם אולמות אירועים, שירותי קייטרינג ומטבחים תעשייתיים. לדוגמה, מקורם של 80% מתוך 7,200 טונות של שמנים ושומנים שנמצאו בשפכים הוא בעסקי המסעדנות והקניונים.

"המטרה היא לא להעניש את המפעלים והמסעדות, ההפך", מסכם סולומון, "אנחנו מפרסמים את הדוח ואומרים אלה מפעלים טובים ואלה לא, ובשנה הבאה ניקח מפעלים מסוג מסוים ונשפר אותם, כדי שאלה שהופיעו בדוח כמזהמים ב-2015 לא יופיעו בו ב-2016".

עוד הוא מוסיף: "אנחנו רוצים לתת גזרים לא להכות במקלות. כל המטרה היא לשפר, לא להעניש. זאת דרך נוספת, מעבר לטיהור השפכים והזרמת מים נקיים לשדות הנגב, בה אנחנו מתגמלים מפעלים ועוזרים לקהילה ולחברה".

וואלה! NEWS בשיתוף איגודן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully