השטח קורא להם: פרויקט המצטיינים שבונה את חוקרי העתיד של הסביבה

פרויקט "חוקרים צעירים" מאפשר לתלמידים מצטיינים מבתי הספר המקיימים את הפעילות עם איגודן להתקדם בכל שנה לפרויקט המשך. במסגרתו, הם נחשפים לתכנים מתקדמים וכותבים עבודת חקר דומה לסמינריון אקדמי: "זה כלי עבודה שיכול לשמש אותם בעתיד"

פרויקט חוקרים צעירים של איגודן (אתר רשמי , אתר איגודן)
פרויקט "חוקרים צעירים" סיפק לא מעט שאלות חקר מרתקות (צילום: אתר איגודן)

העבודה הסמינריונית היא כנראה הרגע הכי מעורר חשש בחייו של סטודנט באוניברסיטה. על מנת להשלים אותה, עליו לייצר בעצמו מחקר, מתחילתו ועד לשלב המסקנות החותכות. אפילו בגיל עשרים פלוס, המשימה הזו נראית לא פשוטה. אלא אם התמודדת איתה בעבר, כמובן. זה לא מרתיע את ילדי כיתות ד' מבתי ספר שונים בגוש דן, אשר משתתפים בפרויקט ייחודי בנושא איכות הסביבה של איגודן, איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה.

פרויקט חינוכי זה מתקיים בבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ זו השנה העשירית כבר, ובמסגרתו מגיעים צוותי הדרכה אחת לשבועיים לשיעורים ופעילויות בנושא איכות הסביבה בקרב כיתות ד' השונות, תחת השם "עושים סביבה ביחד". עבור בתי הספר המצטיינים של הפרויקט, החוויה הלימודית הזו לא נגמרת שם, אלא נמשכת עם פרויקט המשך העונה לשם "חוקרים צעירים".

פרויקט "חוקרים צעירים" נוצר לאור הביקוש שעלה מבתי הספר עצמם לאורך שנות הפעילות של "עושים סביבה ביחד" והוא פונה כאמור לתלמידים בקרב בתי הספר המצטיינים של הפעילות האמורה. במסגרת "חוקרים צעירים" מוקדשת שנת פעילות נוספת, הכוללת למידה וכתיבה של עבודת חקר במתכונת של עבודת סמינריון באוניברסיטה. אז איך זה בעצמם עובד?

פרויקט חוקרים צעירים במספרים

התלמידים המצטיינים מקיימים שמונה מפגשים, כאשר תחילה הם נדרשים להציג את שאלת החקר שלהם. בשלב הבא, ממש כמו באקדמיה, עליהם לבצע סקירה של הרקע התיאורטי הקיים בנושא, לבנות ביבליוגרפיה ולקיים מחקר שטח, בו הם אוספים בזמן אמת נתונים שיענו על שאלת החקר שלהם. בסיום, מתבקשים החוקרים הצעירים להציג את מסקנותיהם ואת התשובה לשאלת החקר שהעלו. העבודות המובילות בכל שנה זוכות בפרסים בטקס מיוחד.

גדי ששון, מנהל משאבי אנוש ולוגיסטיקה באיגודן, הוא האחראי על פרויקט "חוקרים צעירים". הוא מספר: "מדובר בחוקרים צעירים מעשרה בתי ספר שונים, שנבחרו מקרב כ-100 בתי ספר אשר סיימו את הפרויקט החינוכי בכיתות ד' השונות. התלמידים שמגיעים לפרויקט 'חוקרים צעירים', הם כאלה שסיימו את הפרויקט המקורי שלהם וממשיכים איתנו הלאה. 'חוקרים צעירים' הוא פרויקט שנולד מתוך ביקוש שעלה מהשטח, מבתי הספר עצמם, לאפשר לתלמידים שלהם להמשיך לחקור וללמוד".

איך זה עובד למעשה?

"כאמור, זו תכנית המשך, המיועדת לתלמידים מתקדמים. התלמידים מביאים נתונים שהם עצמם אספו, אחר כך הם מעבדים אותם ובסוף מציגים סיכום ומסקנות. אלה שלבים שמרכיבים כל עבודת חקר, גם בלימודים גבוהים. הלמידה של התלמידים בשלב הזה, בפרויקט 'חוקרים צעירים', היא הרבה יותר אקטיבית. התלמיד גם צריך לייצר את השאלה וגם צריך לחשוב על הכלים הנכונים להשתמש בהם, כדי להביא את הנתונים שיענו על השאלה שלו. יש תלמידים שעושים סקר תושבים ברחוב שלהם ויש כאלה שעוברים בין בתי עסק ובודקים דברים. יש תלמידים שבדקו את העמדות בחדר המורים של בית הספר שלהם, אז למעשה קבוצת המחקר שלהם הייתה המורים".

פרויקט חוקרים צעירים של איגודן (אתר רשמי , אתר איגודן)
"התלמידים זוכים להסברים הרבה יותר מדעיים לעומת הביקור הראשון שלהם בשפד"ן" (צילום: אתר איגודן)

מה רמת שאלות החקר שמוצגות על ידי התלמידים?

"השאלות שהתלמידים בפרויקט 'חוקרים צעירים' מעלים, מגיעות רק לאחר שהם מקבלים אצלנו חשיפה משמעותית לתכנים מורכבים יותר מאלה שהם נחשפו אליהם במהלך שנת הפעילות שלהם בכיתה ד'. הם מגיעים אלינו לשפד"ן ומקבלים הרצאות ממוקדות מאוד מהמהנדסים של איגודן. הם מבקרים במעבדות שלנו, מדברים עם מהנדסי כימיה ועם נציגי ההנהלה וזוכים להסברים הרבה יותר מדעיים לעומת הביקור הראשון שלהם בשפד"ן עם בית הספר בכיתה ד'. כל התהליך הזה אמור לגרות אותם לשאלות מעניינות, כאלה שהם יוכלו לבדוק בשטח אחר כך. הם מקבלים דרך התהליך כלי עבודה אותו הם יכולים להלביש על עבודות אחרות בהמשך הדרך שלהם".

תוכל לספר לנו על כמה שאלות מחקר מעניינות שעלו אצלכם?

"היה זוג תלמידים שביקש לבדוק מה יודעים מנהלי בתי הקפה והמסעדות בטיילת של בת ים על הפרדת השומנים במערכת הביוב שלהם. התלמידים שאלו את המנהלים האם הם מודעים בכלל לקיומו של דבר כזה והאם הם יודעים שזה עושה נזקים למערכת הביוב. זו שאלה ברמה גבוהה עבור תלמידים בכיתה ה'. היו לנו תלמידים שחקרו האם עדיף לנצל את שטחי החול באזור של בת ים ושל ראשון לציון לבניית עוד מתקני טיהור שפכים לבעיות סביבתיות, או לחלופין להקמת בניינים כחלק מפתרון בעיית הדיור בישראל. תלמידים אחרים שאלו את תושבי הרחוב שלהם האם הם מודעים לכך שאם הם זורקים מגבונים לאסלה, זה עושה בעיות. בהמשך לשאלה הזו, אותם תלמידים גם שאלו את התושבים האם המודעות הזו תמנע מהם להמשיך לזרוק את המגבונים לאסלה. בנוגע למגבונים, הייתה גם עבודה בה התלמידים בדקו האם הפרויקט להגברת המודעות לשימוש הבעייתי במגבונים נשאר בזיכרון של התושבים. זה יפה. הם חיברו בין פרויקט האם, אותו הם עשו בכיתה ד' במסגרת בית הספר, לבין פרויקט ההמשך, אותו הם עשו במסגרת 'חוקרים צעירים'".