מים מים לכולם: השימושים החדשים של המים בישראל

תהליך מיחזור המים בישראל נחשב למתקדם במיוחד ומסייע לחקלאים לחסוך בעלויות ולהכפיל את כמויות הגידול. איך זה באמת קורה ומהו המסלול שעושים המים מהאסלה ועד לשדה הירוק

בעיית המחסור במים בישראל ידועה וקיימת שנים. אי הסדירות של הגשים והמחסור במים שפירים בישראל מחייב שימוש חוזר בשפכים מטוהרים להשקיה חקלאית. תהליכים תעשייתיים וביתיים פולטים מלחים אנאורגאניים לשפכים. במכוני הטיפול הקונבנציונאליים המתבססים על טיפול ביולוגי, כדוגמת השפד"ן, לא ניתן לטפל במלחים אלה, והם מביאים להמלחת הקולחים ופסילתם להשקיה.

השפד"ן מייצר מי השקיה מעולים הקרובים מאוד באיכותם לאיכות מי שתייה. מים אלו נשאבים ומוזרמים להשקיית חקלאות הנגב. כיום כ- 70% מהחקלאות הפורחת של הנגב מושקית באמצעות מי קולחין אלו, ובכך נחסכים מיליוני ליטרים של מי שתייה לישראל.

כל מי הקולחין המופקים מהמכון המכאני- ביולוגי (כמות שנתית של כמאה ושלושים מיליון קוב) מוחדרים לאקוויפר לסינון סופי, נשאבים ממנו לאחר תקופה של כשישה חודשים ומועברים לנגב להשקיה חקלאית.

לסבר את האוזן נאמר כי רוב חקלאי דרום מדינת ישראל משתמש להשקיית הגידולים החקלאיים במי שפד"ן במקום לצרוך מי שתייה החסרים כל כך.