האנשים שעובדים בבטן האדמה כדי לסחוט כל טיפת מים מגוש דן

אבי חש ש"לפעמים מאבדים תחושת זמן", יגאל יודע ש"אסור לטעות כשעובדים עם חשמל" ואבישי "חי בשלום עם הג'וקים". הכירו את האנשים שעובדים לילות כימים בעומק של חמש קומות מתחת לפני הקרקע, כדי שמי השפכים של תושבי המרכז יהפכו בשפד"ן למים מטוהרים לחקלאות ולתעשייה

חפירת הרכבת הקלה יוצרת עיר תחתית חדשה, אבל יש כאלה שכבר מכירים היטב את בטן האדמה שמתחת לגוש דן. עובדי איגודן, איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה, מבלים שעות ארוכות מדי יום בעומק של 40 מטר מתחת לפני הקרקע, כשהם מתחזקים, מתקנים ומשפרים את המשאבות ואת רשת צינורות הביוב, "רכבת התחתית של השפכים" אם תרצו, שאורכה כ-120 קילומטר.

הכירו שלושה מבין עשרות האנשים, שעובדים לילות כימים כדי שמי השפכים של 2.5 מיליון תושבי המרכז יהפכו במפעל השפד"ן למים מטוהרים אשר משמשים את החקלאים ואת מפעלי התעשייה.

עובד איגודן יגאל אובלנצב בתחנת השאיבה באתר רידינג, תל אביב (יח"צ)
יגאל אובלנצב. כשמתקנים תקלה זה נותן סיפוק (צילום: איגודן)

יגאל אובלנצב

גיל: 52

מקצוע: סגן מנהל מחלקת חשמל.

שנים באיגודן: 15

איך הגעת לאיגודן: "הייתי חשמלאי מוסמך, ורציתי להתפתח במקצוע. במקרה יום אחד נתקלתי במודעה בעיתון, וראיתי שאיגודן זאת חברה גדולה, מגוונת מאוד, עם אופק מבטיח לחשמלאי".

מה כולל סדר היום שלך: "אנחנו בעיקר נותנים טיפול מונע, וברגע שיש תקלות אז כל הכוחות מרוכזים בה כדי לטפל באופן מהיר ויעיל".

מה גורם לך סיפוק בעבודה: "קודם כל החבר'ה. אנשים ברמה גבוהה שעוזרים זה לזה, כמו משפחה. אנחנו עובדים מתחת לאדמה, בעומק של בערך 40-50 מטר, עם ריחות לא נעימים, אבל כשמתקנים תקלה זה נותן סיפוק".

"חשמל זה דבר מסוכן, נדרשת אחריות, קור רוח והקפדה יתרה על כללי בטיחות. אי אפשר לטעות פעמיים כשעובדים עם חשמל. יש לנו משאבות בהספק של 1.5 מגה וואט, זרמים בעוצמה גבוהה, וכשאנחנו מצליחים לטפל, לתקן ולשפר בהצלחה, זה נותן סיפוק למחלקה כולה, לעובדים ולמנהלים. יש לנו ציוד יקר מאוד, וצוות קטן של מחלקת החשמל מטפלת בציוד הזה, שעולה מיליוני שקלים".

"הכי מפחיד אותנו החשמלאים זאת קריאה דחופה בעקבות הפסקת חשמל. יש גנרטורים לגיבוי, אבל לעתים יש תקלות וחשוב לטפל מהר וטוב, בשיא העבודה אנחנו יכולים לספק 20-30 אלף קוב בשעה, שווה ערך לחמש-שש בריכות אולימפיות, לכן חשוב שהמשאבות יעבדו במלוא הכוח. במצבים כאלה התפקוד של כולם הוא כמו של מכונה, מההנהלה ועד אחרון העובדים".

עובד איגודן אבי טובול בתחנת השאיבה באתר רידינג, תל אביב (יח"צ)
אבי טובול. לעבוד מתחת לאדמה זה לא ממש קסום (צילום: איגודן)

אבי טובול

גיל: 38

מקצוע: ראש צוות מכונאים.

שנים באיגודן: 7

איך הגעת לאיגודן: "הייתי 11 שנה בקבע בחיל האוויר, ובאיזשהו שלב חשתי תחושת מיצוי, שמעתי על איגודן, הצטרפתי וגיליתי משפחה".

מה כולל סדר היום שלך: "אני מגיע לעבודה בשש וחצי בבוקר, מקבל הנחיות, בודקים שאין שבר בצינורות, במשאבות, במדחסים, בשערי הכניסה והיציאה של הצינורות מתחנות השאיבה".

מה גורם לך סיפוק בעבודה: "נולדתי עם מפתח צינורות ביד, זה מה שאני יודע ואוהב לעשות. העבודה שלי יצירתית. אני מתקן תקלות, ולא הכול כתוב בספרות המקצועית, לפעמים יש תקלות שצריך לשבת ולחשוב איך לטפל בהן. זאת לא עבודה מונוטונית אלא מאוד דינמית. לומדים ציוד חדש שנכנס, נתקלים בבעיות שלא קרו בעבר, ומפעילים את הראש כדי להיות תמיד הכי טובים".

"לעבוד מתחת לאדמה זה לא ממש קסום, זה קשה, יש ימים בהם אתה נכנס באור יום ויוצא בלילה, לפעמים מאבדים תחושת זמן. אבל יש לנו הרבה הווי בעבודה, מעל ומתחת לפני הקרקע. פעם אחת ראש הצוות שלי ואני נתקענו במעלית בדרך למטה לאחת המשאבות שמתחת לאדמה.

"היה לנו זמן גיבוש ביחד עד שחילצו אותנו. בהמשך היום ירדנו שוב - ושוב נתקענו במעלית. צחקנו על זה. אצלנו הבטיחות היא מעל הכול, ולא בכל מקום זה ככה. יש השקעה בעובד - הכול פיקס מבחינת נהלים, השגחה, ציוד ותנאים. החבר שלידי שומר על החיים שלי, ומחר אני שומר לו על החיים. אני שומע מחברים שעובדים בהיי-טק ובמקומות אחרים כמה לא כיף להם, ואצלי חדוות העבודה מנצחת את הקושי".

בור ביוב בכביש (ShutterStock)
בור ביוב. מתחתיו מתרחש עולם שלם (צילום: shutterstock)

אבישי בן משה

גיל: 44

מקצוע: מכונאי, ראש צוות קווים.

איך הגעת לאיגודן: "עבדתי 17 שנה בתחום האלקטרוניקה והמחשבים, תיקנתי לאיגודן כמה דברים, ותוך כדי עבודה ראיתי שדרושים עובדי אחזקה לתחנות השאיבה. למדתי מכונאות בבית הספר, כך שהכרתי את התחום. הייתה כתבה על המפעל שפורסמה בעיתון, הסתקרנתי, שלחתי קורות חיים, עברתי תהליך של כמה חודשים והצטרפתי. אמרו לי שזה תחום אחר לגמרי ממה שהכרתי, אבל לא הייתה לי בעיה עם זה, בטח כשמדובר במקום מסודר. אז עשיתי הסבה ממחשבים לביוב".

מה כולל סדר היום שלך בעבודה: "אנחנו אחראיים על כל תשתיות הולכת הביוב בגוש דן, כל הקווים הראשיים. אנחנו עובדים בצוותים וסדר היום גמיש מבחינת הפעילות והשעות".

מה גורם לך סיפוק בעבודה: "כשמצליחים במשימות. הייתה פתיחה של קו Q, בחלקו קו חדש, ועבדנו שלושה ימים סביב השעון עד שגמרנו את כל העבודה. דילגנו ממקום למקום, יצא לנו לישון שעה-שעתיים ביממה, אבל בסוף פתחנו את אחד הקווים המרכזיים בגוש דן. ביומיום אני אוהב שמצליחים בפעולות השגרתיות של פתיחה, ניקוי, צילום, זיהוי התקלה, תיקון וסגירה".

"אני לא אשכח את הפעם הראשונה שירדתי לתא הביקורת של הביוב. אתה רואה בקירות מיליון ג'וקים, הייתי בהלם, היום זה כאילו לא נמצא. אני חי עם הג'וקים בשלום, התרגלתי לחולדות, לעכברים ולכל מיני יצורים שחיים בצינורות".

"רוב העבודות המסובכות מתבצעות בלילה, כשאנשים ישנים והביוב בשפל. פעם אחת סיימנו את העבודה בשלוש בלילה והייתה קריאה לגבי רעש מוזר וריח לא טוב באיזשהו מקום באזור התעשייה של פתח תקווה. נשלחתי לבדוק. כשהגעתי - חשכו עיני. ראיתי בריכה אולימפית של ביוב שהציפה חלק מאזור התעשייה. היה שבר בצינור. הרמנו את כל בעלי המקצוע, המשאבים והציוד שיש, עבדנו שלושה ימים מסביב לשעון ותיקנו את התקלה".

"חלק גדול של העבודה מתבצע כשאנחנו מתחת לאדמה. הצינורות הן מתחת לפני הקרקע, וכל תחנות השאיבה הן עמוק למטה. אני יכול יום אחד להיות רק למעלה בסיורים ובפיקוח, ויכול ביום אחר לעבוד כל היום מתחת לאדמה. כשיש תקלה אנחנו עובדים סביב השעון עד שנפתרת הבעיה, כי הביוב כל הזמן זורם, 24/7, אז הטיפול חייב להיות מהיר ויעיל, ללא הפסקה".