האויב מספר אחת של מפעל טיהור המים הגדול בישראל

באחד הפרקים של הסדרה הקומית "בלתי הפיך" אודי, המגולם על ידי מולי שולמן, מאבד את שלוות נפשו כשמשתמשים במגבונים היוקרתיים שרכש לעצמו, ומתגלה לנו שהוא מאוהב במוצר הזה. הוא לא היחיד. ישראלים ככלל אוהבים מגבונים לחים ומגבות נייר. אבל בסוף השימוש, המוצר היעיל הזה הופך לפסולת מזיקה. מפעל השפד"ן, שהופך את מי השפכים של תושבי מרכז הארץ למים מטוהרים, מטפל בכ-40 טונות של פסולת ביום, מתוכם 30 טונות הם של מגבונים לחים ומגבונים שנחשבים ל"מתכלים", למרות שבפועל הם גורמים לסתימות וגורמים לבעיות רבות.

"תהליך הטיהור של השפכים בעצם כולל טיפול ביולוגי", אומר אמיר שלו, מנהל תחנות השאיבה באיגודן, "לפני שמטפלים בהם ביולוגית, צריכים לנקות אותם מכל הדברים הפיזיים שקיימים, כמו למשל מגבונים, בקבוקים, קרשים, אבנים וכן הלאה. המגבונים הם הרעה החולה שלנו. כשזורקים אותם לאסלה הם סותמים את מערכות הביוב. המגבונים, יחד עם שומנים שיש בביוב, בעצם יוצרים גושים גדולים שסותמים את כל המערכות, ויכולים לגרום להצפות, סתימות ונזק לציוד".

על ידי איסוף השפכים והולכתם בצורה מסודרת, אנו מונעים זיהום ופגיעה במקורות המים שלנו, מניעת מזיקים ומחלות, חוסכים במים ומפריחים את השממה. אז איך עושים את זה? תחילה מסננים את המים מפסולת הכוללת שמנים, אבנים וחול, שקיות, סמרטוטים, עץ, ברזל ועוד. לאחר המיון המים עוברים למכלי אוורור ביולוגיים, משם למכלי שיקוע ובהמשך למתקנים אשר מחדירים את המים לקרקע חולית, הנחשבת למסנן טבעי ולפילטר הטוב ביותר בטבע. אחרי 400 ימים של חלחול, יש מים באיכות הקרובה למי שתייה.

ביקור במרכז המבקרים של השפד"ן יחשוף בפניכם את התהליך המרתק. אך עוד קודם טוב לזכור שמקומו של מגבון לח הוא בפח.