לא רק מים טהורים: התוצרים הנלווים של מפעל השפד"ן

משק המים בישראל התנהל תמיד ברווח שבין מחזור תמידי ליזמות ופיתוחים טכנולוגיים. כשהוקם מפעל השפד"ן בסוף שנות ה-60 כדי לטהר את מי הביוב של תושבי מרכז הארץ, המטרה הייתה לנצל את המים שזורמים אל הביוב לשימוש חוזר, ובכך לחסוך מים שפירים. אבל בתהליך מחזור המים השפד"ן חוסך אנרגיה נוספת. "בתהליך טיהור השפכים נוצרת בוצה, שהיא תוצר נלווה של תהליך הטיהור, בעוד מספר חודשים אנחנו נהפוך את הבוצה ל-450 טונות של דשן איכותי שיפוזר בשדות הנגב, וזה בנוסף לאותם 130 מיליון קוב מים מטוהרים שאנחנו מביאים להשקיה בשדות החקלאים", אומר מרק אוקון, מנכ"ל איגודן לתשתיות איכות הסביבה.

איך זה קורה? "ישנם שמונה מעכלים, מדובר במבנה ענק בקוטר של 35 מטר ובגובה של כמעט 10 קומות, שתפקידם לעכל את הבוצה, כמו בתהליך תסיסה של היין. מכניסים בוצה, מעכלים במשך 17 ימים, נפלט גז מתאן שהולך לחשמל, ובוצה מעוכלת מפוסטרת, נקייה, ללא חיידקים פתוגניים, ואחרי תהליך סחיטה היא עוברת לשדות החקלאים".

אותה בוצה גם מייצרת אנרגיה המשמשת את מתקן השפד"ן עצמו. "אנחנו מייצרים אנרגיה, אותו גז מתאן עובר תהליך של ניקוי וטיהור, שמביא אותו לאיכות גז טבעי והוא מספק את צרכי המכון", אומר אוקון, "כמובן שזה יחסוך את הזיהום של אפר, פחם, או אותם דלקים אחרים שחברת החשמל נאלצת לשרוף בתחנות שלה".

תוצר נוסף של השפד"ן הוא ערכי ולא חומרי. בשפד"ן יש מרכז מבקרים אקולוגי, שמציע חוויה אינטראקטיבית בנושא משק המים, תהליכי מחזור השפכים ושימוש נבון במים. תכנית 'עושים סביבה ביחד', מתקיימת בשיתוף "המועצה לישראל יפה", המפעילה עבור איגודן את הפרויקט בקרב כ-100 בתי הספר יסודיים ברחבי גוש דן במטרה להטמיע ערכים סביבתיים בקרב התלמידים ולחזק את הקשר עם הקהילה, להוביל שינוי התנהגות אישי של התלמיד וסביבתו הקרובה ופיתוח אקטיביזם סביבתי.