משחקים, הצגות ומחקרים: הדרך שבה ילדי ההווה שומרים על סביבת המחר

על פניו, חשיבות השמירה על איכות הסביבה מקבלת משקל רב יותר מדור לדור. אלא שגם ב-2017 סכנות הזיהום השונות מרובות מאוד, ומספר חברות החליטו לעורר מודעות לנושא כבר מגיל צעיר.

חברת איגודן הקימה תכנית העונה לשם "עושים סביבה ביחד", ובו עוברים תלמידי כיתות ד' שבבתי הספר בגוש דן הרצאות ופעילויות שונות, במטרה להגביר את מודעות הציבור לנושאי איכות הסביבה בכלל ולנושאי המים והשפכים בפרט. התוכנית פועלת מדי שנה בכ-100 בתי ספר יסודיים מהרשויות החברות באיגוד, שכן הציבור, לא כל שכן הציבור הצעיר, אינו מודע לטיפול ולמאמצים המוקדשים לטיפול סביבתי ראוי בתחום הביוב ואינו מכיר כלל את תהליך הטיפול המורכב בשפכים. באיגודן מאמינים כי בניית שפה משותפת בין הקהילה ובין האיגוד ופעילותו, הכרחית על מנת לשתף את הדור הבא. התכנית החינוכית של איגודן היא, למעשה, תכנית העשרה קהילתית, מאחר שבמהותה היא מבוססת על מעגלי השפעה: מכיתת הלימוד בבית הספר היסודי אל כלל תלמידי בית הספר ומשם אל המשפחות והשכונה. מה שאולי מתחיל בבית הספר, ממשיך מחוץ לכותלי הכיתות.

אבל זה לא הכול. מצטייני "עושים סביבה ביחד" ממשיכים הלאה לפרויקט "חוקרים צעירים", הכולל שנת פעילות נוספת של למידה וכתיבה של עבודת חקר במתכונת של עבודת סמינריון באוניברסיטה. התלמידים המצטיינים מקיימים שמונה מפגשים, כאשר תחילה הם נדרשים להציג את שאלת החקר שלהם. בשלב הבא, ממש כמו באקדמיה, עליהם לבצע סקירה של הרקע התיאורטי הקיים בנושא, לבנות ביבליוגרפיה ולקיים מחקר שטח, בו הם אוספים בזמן אמת נתונים שיענו על שאלת החקר שלהם. בסיום, מתבקשים החוקרים הצעירים להציג את מסקנותיהם ואת התשובה לשאלת החקר שהעלו. העבודות המובילות בכל שנה זוכות בפרסים בטקס מיוחד. כ-300 תלמידים משתתפים בפרויקט מדי שנה, הם מגישים כ-125 עבודות חקר מדי שנה ומקבלים כאלף שעות הדרכה.

"'חוקרים צעירים' הוא פרויקט שנולד מתוך ביקוש שעלה מהשטח, מבתי הספר עצמם, לאפשר לתלמידים שלהם להמשיך לחקור וללמוד", סיפר גדי ששון, מנהל משאבי אנוש ולוגיסטיקה באיגודן, והאחראי על הפרויקט. "הלמידה של התלמידים בשלב הזה, היא הרבה יותר אקטיבית. התלמיד גם צריך לייצר את השאלה וגם צריך לחשוב על הכלים הנכונים להשתמש בהם, כדי להביא את הנתונים שיענו על השאלה שלו... כל התהליך הזה אמור לגרות אותם לשאלות מעניינות, כאלה שהם יוכלו לבדוק בשטח אחר כך. הם מקבלים דרך התהליך כלי עבודה אותו הם יכולים להלביש על עבודות אחרות בהמשך הדרך שלהם".

הפנייה דווקא לדור הצעיר היא מתוך אידיאולוגיה חינוכית של התאגיד שמתמקדת בהטמעת חשיבות ערך המים ויישום לטווח הארוך. אחת הדרכים העיקריות לחיסכון במים בה התוכנית החינוכית מתמקדת היא שימוש במים מטוהרים אשר עוברים תהליך מורכב, בו מים מזוהמים שמגיעים מצנרת הביוב הביתי מטוהרים במספר שלבים עד שהם נקיים מספיק לשימוש להשקיה, מה שחוסך במי הבארות והכינרת. "התנהלות עם מים ועם איכות הסביבה היא עניין שכרוך בחינוך", מספר רונן אפשטיין, מנכ"ל מי רמת-גן על היוזמה. "ככל שבגיל צעיר יותר ילדים ילמדו כמה מים במדינה חמה כמו שלנו חשובים, הם יתרגלו להתייחס אליהם כמשאב בעל ערך. בשיתוף עם אנשי מקצוע השקענו מאמץ רב בבניית תכנית חינוכית בעלת תכנים חשובים וחשיבה יצירתית כדי שהילדים ייהנו מהלמידה".

עדות לא רעה בכלל לשילוב עליו מדבר אפשטיין, של תכנים חשובים וחשיבה יצירתית, ניתן היה לקבל בהצגה שהועלתה לאחרונה בבית ספר בחולון. תאגיד המים והביוב מי שיקמה, המעניק שירותי מים וביוב לחולון, אור יהודה, אזור ובית דגן, החליט לאחרונה לצאת למלחמה בתופעת השלכת המגבונים לאסלה. במטרה לגרום לשינוי בהרגלי ההתנהגות של הציבור ולמזער את נזקי התופעה, שההתמודדות עמה עולה מיליוני שקלים, נכתבה הצגת ילדים המוצגת בפני ילדי הגנים ותלמידי בתי הספר היסודי עד כיתות ג' ובה הסברים על הבעיות שיוצרים המגבונים המושלכים לאסלה.

כמו כן, תאגיד המים והביוב "מי רמת-גן" יצא ביוזמה חדשה לגני הילדים: תכנית חינוכית במטרה לחסוך במים ולהימנע מסתימות בצנרת הביוב. מדובר בתוכנית שהועברה לגני הילדים ברחבי רמת-גן על ידי חוברת הדרכה לגננות בשם "משתחררים מהסתימות" המורכבת משבעה פרקים. כל פרק מתייחס לסיפורים הקשורים למחזור המים ולחסכון בהם, משחקים ופעילויות יצירה שונות בנושא, סרטונים ועוד.

הקלישאה אומרת שילדים הם העתיד שלנו. גם שמירה על איכות הסביבה עומדת במרכזו של עתיד טוב יותר, ועל כן אין זה אלא טבעי שילדים עם מודעות גבוהה יותר לנושא יסייעו ליצור עתיד נקי, חסכני וטוב יותר - עבורם, ועבור כולנו.